Assaf Rodriguez

במסגרת הציור הפיגורטיבי-ריאליסטי, צבע וקומפוזיציה אינם פועלים כרכיבים נפרדים, אלא כשני עמודי תווך מבניים המקיימים ביניהם תלות הדדית. תשתית זו נשענת בראש ובראשונה על הפוזיציה המודעת של האמן, הפועל מתוך עמדה קיומית של חוסר, השתוקקות או כמיהה אקזיסטנציאלית אל עבר המושא המיוצג. פרספקטיבה פנימית זו של הצייר – הדחף המנטלי להנציח דבר מה שאיננו עוד במלואו או שנמצא בתהליך של השתנות מתמדת – היא המנוע הרגשי שחייב להקרין מתוך משטח העבודה ולהיראות בכל משיכת מכחול. החלה של מערך צבעוני מורכ

Rothko הציור הפיגורטיבי, שמטרתו לייצג את המציאות הנראית לעין, נשען על קונפליקט פורה ודיאלוג נצחי בין שני יסודות ויזואליים מרכזיים: הקו והכתם. הבנת האיזון בין כוחות אלו היא המפתח ליצירת יצירה שאינה רק העתק טכני, אלא פרשנות עמוקה ונושמת של העולם. הקו מייצג את המחשבה, המבנה והרציונליות. הוא משרטט את גבולות האובייקטים, מגדיר את הפרספקטיבה ומבטיח את יציבות הקומפוזיציה. הקו משמש כשלד – הוא מסדר את הכאוס החזותי ומאפשר לצופה לזהות דמות, בניין או עץ. הוא משמש ככלי המספר את הנרטיב הברו

האתגרים של אמנות מסורתית בעידן הדיגיטלי העידן הדיגיטלי הביא עמו שינויים מרחיקי לכת לכל תחומי החיים, ועולם האמנות אינו יוצא מן הכלל....